מפעל המקרא
 
מפעל המקרא על אודות

מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים

מייסדי המפעל (מימין לשמאל): פרופ' שמריהו טלמון, פרופ' משה גושן-גוטשטיין, פרופ' חיים רבין, מעיינים במהדורת התצלום של כתר ארם-צובה, שיצאה לאור ביוזמת מפעל המקרא בשנת 1976.

מפעל המקרא

מפעל המקרא של האוניברסיטה העברית בירושלים – ספינת הדגל של מרכזי המחקר של המכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית ­– נוסד בשנת 1956 במטרה לתאר באופן מקיף את תהליכי ההשתלשלות הטקסטואלית של המקרא, וכדי להוציא לאור מהדורה מדעית של המקרא. מפעל המקרא הוקם בידי פרופ' משה גושן־גוטשטיין (פרופסור לשפות שמיות ולפילולוגיה מקראית), אשר בעזרתם של פרופ' חיים רבין (פרופסור ללשון העברית) ושל פרופ' שמריהו טלמון (פרופסור למקרא) היווה את צוות העורכים המקורי.

 

סגל החוקרים של מפעל המקרא מונה מומחים מוכרים בתחומי ביקורת הטקסט, הלשון העברית, חקר המסורה ופילולוגיה מקראית.

 

חקר המקרא הוא אבן הפינה במדעי היהדות כמעט בכל היבט: היסטורי, לשוני, תרבותי ורוחני. מכאן עולה הדרישה לטיפול קפדני ודקדקני בטקסט המקראי, המהווה את הבסיס לבחינת האותנטיות שלו ולתהליכי מסירת הטקסט.

 

 

יצירות ספרותיות קלאסיות רבות יצאו לאור במהדורות משובחות, המבוססות על תהליך קפדני של איסוף כתבי יד והמשקפות את הרקע ההיסטורי שלהן, מגיהות ומזקקות את נוסחן, כדי להציג בפני הקורא גרסה סמכותית ומדויקת של הטקסט. למרות זאת עד עצם היום הזה אין בנמצא מהדורה ביקורתית מקיפה של התנ"ך העברי, המציגה מכלול של עדויות נוסח שנאספו מכל המקורות הקיימים.

 

כתר ארם צובה

כתר ארם צובה ניצל מהלהבות במהלך הפרעות נגד יהודי חַלַבּ (ארם צובה) שבסוריה, בתחילת מלחמת העצמאות בשנת 1948. הכתר הוא כתב היד השלם (במקור) העתיק והסמכותי ביותר של התנ"ך, שעליו סמך את ידו ר' משה בן מיימון. לאחר שהגיע לישראל ונמסר לידי נשיא המדינה יצחק בן צבי, משמש הכתר בסיס טקסטואלי לתנ"ך האוניברסיטה העברית שיוצא לאור במפעל המקרא.

 

 

התמונה הכוללת

לאורך הדורות נכתב התנ"ך העברי בידי סופרים מומחים על גבי כתבי יד, תוך מתן שימת לב וטיפול זהיר וקפדני בדקויותיו של הטקסט. עם זאת, ככל שעדי הנוסח שלפנינו קדומים יותר, כך מרובות יותר סטיות הנוסח שבהם. דוגמה טובה לכך היא מגילות מדבר יהודה המתוארכות לתחילת הספירה הנוצרית. מהדורת המקרא של מפעל המקרא מתעדת את כל שינויי הנוסח המשתקפים במגילות מדבר יהודה. כמו כן יש תיעוד לשינויי נוסח העולים מהתרגומים הקדומים: תרגום השבעים ליוונית, הוולגטה הלטינית, הפשיטתא הסורית והתרגומים הארמיים. לראשונה מתועדים במהדורה ביקורתית גם שינויי נוסח מתוך פסוקים המצוטטים והנדרשים בספרות חז"ל, בכתבי יד עבריים מימי הביניים ובפירושים הקלאסיים מימי הביניים.

 

הטקסט של כתר ארם צובה עם המסורה שלו והתיעוד המוקפד של הגרסאות השונות מכל עדי הנוסח החשובים, המלווה בהערות פילולוגיות נלוות המבהירות את הקריאות הקשות אשר במדורי חילופי הנוסח, יוצרים את מהדורת התנ"ך המדעית המקיפה ביותר הקיימת היום, פרי עבודת מחקר של שנים רבות.

 

 

מצע פורה לחוקרים

המחקר העוסק באיסוף גרסאות טקסטואליות בארבעת המדורים נעשה בידי ארבעה צוותי מחקר, שבראש כל אחד מהם ניצב מומחה בתחום. מפעל המקרא מהווה גם מצע פורה לחוקרים צעירים הרוכשים ניסיון עשיר כעוזרי מחקר במדורים השונים, תחת פיקוחם של חוקרים בכירים. רבים מהם ממשיכים בדרכם האקדמית כשהניסיון שרכשו במפעל המקרא משמש עבורם קרש קפיצה מדעי. חוקרים רבים שעבדו במפעל המקרא תפסו ותופסים עמדות אקדמיות בכירות במוסדות להשכלה גבוהה בארץ ובחו"ל.

 

האתר בבנייה . . .

בניית אתרים ICS   © 2006 כל הזכויות שמורות לאוניברסיטה העברית בירושלים