המדור לתיעוד בעל פה
 
עוד בפרק זה:  
  ארכיון קסטנברג
  פרופ' אנה בטן
המדור לתיעוד בעל פה אוספים מיוחדים ארכיון קסטנברג

   
               

 ארכיון קסטנברג 

ארכיון קסטנברג של ילדים ניצולי שואה מכיל למעלה מ-1,500 ראיונות עם ילדים ניצולי שואה, עם ילדי נאצים ועם עדים לרדיפות ילדים. הראיונות הוקלטו ביותר מ-20 מדינות. ארכיון זה הוענק למדור לתיעוד בע"פ. הארכיון עבר דיגיטציה והראיונות נגישים לחוקרים. הדיגיטציה כוללת את המרת הקלטות לקבצים שהועלו על שרת האוניברסיטה העברית, סריקת תמלילי הראיונות, וקטלוג שלהם בקטלוג המכון.    

 

ילדים ששרדו את השואה לא ראו עצמם עד שנות ה-80' המוקדמות כניצולים. תכופות היה זה משום שנאמר להם, והם אף האמינו, שילדים אינם סובלים מן הפגיעה ארוכת הטווח אשר טראומה גורמת למבוגרים. הילדים האמינו שיוכלו להתעלם מזכרונותיהם המקוטעים והמפוררים, ולהמשיך בחייהם.  לימים, התברר שלא יכלו להתחמק מההשפעה ארוכת הטווח של אובדן משפחה ובית, של החשיפה לאלימות קיצונית ממושכת, ושל שהייה במחבוא ואובדן הילדות. כאשר הורים הורו לילדיהם: "עליך לשרוד ולספר את הסיפור" הם ביקשו בעצם ללמד את הלקחים שנלמדו, כדי שהילדים לא ישתקו. אחד מן הילדים ניצולי השואה הסביר זאת כך: "בתחילה רציתי רק לשכוח. היום, שנים רבות מאוחר יותר, אני מבקש להיטיב להבין את עצמי, ליצור קשר עם ילדים ניצולים אחרים, למצוא דרכים שבהן יוכל ניסיוננו לסייע לאחרים".

 

ארגון בשם Child Development Research יזם בשנת 1981 את פרויקט המחקר הבינלאומי של רדיפות מאורגנות של ילדים International Study of Organized Persecution of Children)). ד"ר. יהודית ס. קסטנברג (1910-1999) הקימה את הארגון, אשר עבד עם ילדים והורים למניעת הפרעות התנהגות ולטיפול בבעיות התפתחות. יחד עם בעלה, מילטון קסטנברג (1913-1991), היא החלה את המחקר האמור. בני הזוג קסטנברג ורבים מעמיתיהם נסעו ברחבי העולם וראיינו למעלה מ 1,500 ילדים-ניצולים. הם ראיינו גם ילדי נאצים, וכאלה שצפו ברדיפות ילדים.

 

צוות המטפלים-המראיינים פיתח שיטת ניהול ראיונות עם אוריינטציה פסיכולוגית, והראיונות הוקלטו תוך שמירה על הזכות לפרטיות של המרואיינים. במסגרת עבודתם של המתנדבים שאומנו לשם כך, בלמעלה מ-20 מדינות, רואיינו 1,531 אנשים. ראיונות אלה מתעדים ארועים מן העבר, אך גם מסייעים למרואיינים המבוגרים להתבונן בילדותם ובתקופה שלאחר המלחמה. בכך הביאו הראיונות לעיתים תכופות גם תועלת תרפויטית לניצולים, וכן תרמו מידע רב ערך, היסטורי וקליני, לחוקרים ולמטפלים. בין הארצות שבהן התקיימו הראיונות: ארה"ב, גרמניה, ישראל, אוסטרליה, שוויץ, פולין, דרום אמריקה, בריטניה, קנדה, צ'כוסלובקיה, הולנד, צרפת, הונגריה, רוסיה ויוגוסלביה.

 

זהו אוסף ראיונות בעל חשיבות עליונה, אחד הראשונים שנערכו עם ילדים ניצולי שואה על ידי חוקרים מובילים בתחום. אוסף הראיונות לא היה נגיש עד כה לקהל החוקרים.

 

ייחודו של ארכיון העדויות של קסטנברג הוא בכך שלרבים מן המרואיינים היתה זו ההזדמנות הראשונה שבה העידו על הקורות אותם במלחמה, אחרי עשרות שנים של שתיקה. המראיינים יחד עם המרואיינים עבדו בצוותא על מנת להפוך את הזכרונות המקוטעים לסיפור אישי בעל משמעות. חסיון הזהות של המרואיינים הובטח. החוקרים האמינו שכך יוכלו המרואיינים להתבטא בחופשיות גם בנושאים אישיים ורגישים. מטרת תהליך הראיון לא היתה חינוכית או תיעודית, כי הגדרות כאלה לראיון היו עלולות למנוע מהמרואיינים מלגלות את זכרונותיהם בנושאים פרטיים ואישיים, או בנושאים אשר בחרו שלא לחלוק עם בני משפחה או עם הציבור.

 

חיוני כי חומרים חשובים אלה ישומרו ויהיו נגישים לקהיליית החוקרים. עם זאת, בשל רגישותם של החומרים, איננו מאפשרים את הנגשתם ברשת האינטרנט ובכוונתנו להגביל את השימוש לחוקרים שיזדהו ויתחייבו לשמור על כללי השימוש המקובלים בארכיונים. תקוותנו במדור היא שהמאמץ החלוצי יביא ברכה למשתמשים, ללימוד ולמחקר. פרויקט הדיגיטציה של ארכיון קסטנברג נתמך בעיקר ע"י שני גופים: הקרן Fondation pour la Mémoire de la Shoah וועידת התביעות (Claims Conference). בנוסף אליהם גם הקרן ע"ש מונטי נתנזון Monte) Nathanson Fund) תומכת בפרויקט.

 

המדור לתיעוד בע"פ מאגד קבוצה של חוקרים מכל העולם במטרה להוציא קובץ מאמרים ערוך על ארכיון קסטנברג שנמצא במדור. שמות העורכים הם פרופ' דליה עופר, ד"ר אווה פוגלמן וד"ר שרון קנגיסר-כהן, מנהלת המדור .

   

                                    ראיונות מאוסף קסטנברג

בניית אתרים ICS   © 2006 כל הזכויות שמורות לאוניברסיטה העברית בירושלים